מוגדרת כמצב שבו ההזעה ניכרת מעבר לנדרש לצורך בקרת חום הגוף. מצב זה לרוב נגרם ללא סיבה ברורה עם זאת לעיתים יש לשלול מצבים רפואיים שונים.
התופעה פוגעת ב-1-5% מהאוכלוסיה הכללית. אצל 50% מהפציינטים הסובלים מהתופעה קיים רקע גנטי.
הזעת יתר פוגעת לא רק בעבודה, אנשים הסובלים ממנה מעידים על פגיעה בתחום החברתי, ביצוע פעילות גופנית, קושי בתהליך גיוס לצבא (חייל שמזיע בכפות הידיים מתקשה להחזיק נשק) ואלו הן רק חלק מהדוגמאות הרבות. חשוב להבדיל בין הזעה רגילה שמתקיימת אצל כל אדם כחלק בלתי נפרד מהמנגנון הטבעי של הגוף לבין אנשים שמזיעים ללא כל סיבה ברורה.
נהוג לחלק הזעת יתר לשני סוגים:
1. הזעת יתר ראשונית – הסוג השכיח, הגורם המרכזי הוא כנראה גירוי יתר של מערכת העצבים. הסתמנות זו מאופיינת בעיקר בפיזור הזעה בכפות הידיים, הרגליים ובתי השחי. מאופיינת בהתחלתה בגיל מוקדם יותר, הופעה בכל שעות היום, לרוב מתגברת בחום היום או בעת גירוי אמוציונלי ודווקא פוחתת בשינה.
2. הזעת יתר שניונית- הזעה המשנית לנטילת תרופות מסוימות או משני למחלה אחרת, למשל גידולים שונים , הפרעות הורמונליות כולל משקל עודף, מצבים ניורולוגים, מחלות עור ותסמיני גיל המעבר. סוג זה של הזעת יתר ובניגוד להזעת יתר ראשונית מופיע גם בזמן השינה וגם במהלך היום.
זמין לכל שאלה