צלקת היא סימן הנותר על העור לאחר החלמה לא תקינה מפציעה או פגיעה בעור (למשל כוויה, חתך, ניתוח, טראומה אחרת). לאחר פציעה עמוקה, מתחיל תהליך ריפוי טבעי במהלכו הגוף מייצר כמות גדולה יותר של קולגן האחראי על איחוי וחיבור רקמות העור. צלקות אינן זהות מבחינת מרקם וצבע לעור אותו החליפו, בנוסף חשוב לדעת כי זקיקי שיער ותאי פיגמנט אינם מתפתחים ברקמות אלה. צלקות שכיחות יותר אצל אלה עם סוג עור כהה. צלקות בעור עלולות לגרום לאי נוחות, לפגיעה בביטחון ובדימוי העצמי ואף להוביל להשפעה נפשית עמוקה כגון – דיכאון. קיימות צלקות המעוררות גרד או כאב ומגבילות תנועתיות עקב התכווצות רקמת הצלקת / ו/או מעבר על פני אזורי המפרקים והן בטח לא אסתטיות.
כל אלה יכולים להוביל לירידה באיכות החיים.

ניתן להבדיל בין הצטלקות תקינה להצטלקות פתולוגית (צלקת נורמלית היא צלקת חלקה, זהה לצבע העור או מעט בהירה יותר, רכה ולא מגרדת, צלקת פתולוגית / אבנורמלית נוצרת כאשר הגוף מייצר כמות גדולה מידי של קולגן כחלק מתהליך האיחוי, הקולגן מתאגד בצורה לא מאורגנת ויוצר צלקת עבה ובולטת שנדחפת אל מעל לפני העור. הצלקת עשויה להיות רגישה למגע, מגרדת, כואבת ומגבילה את התנועה באזור בו היא נמצאת).

ישנם מספר סוגים של הצטלוקויות לא תקינות:

צלקת קלואידית היא רקמת עור שגדלה מעבר לגבולות הפצע המקוריים, היא עבה ולא אחידה, עשויה להיות אדומה או כהה יותר מהעור סביבה.

צלקת היפרטרופית נשארת בגבולות הפצע המקורי, בעלת שוליים ברורים. צלקת מסוג זה עשויה להיות אדומה, מעובה ועלולה לגרד או להכאיב.

צלקת אטרופית שקועה מתחת לגבוה העור ,נוצרת כשאר הרקמות התומכות נפגמות.

צלקות אקנה דמויות דוקרן קרח / קונוס: לרוב מופיעות באזור המצח, מאופיינות בבסיס רחב ודק כלפי עומק העור. צלקת גלית: תופיע באזור הלחיים ובקו הלסת, יוצרת מראה גלי עם אזור הלחי. צלקת קובייתית: צלקת עם שוליים חדים, נוטה להיות עמוקה.